דיאלוג סוקראטי במאה ה-21

עבר מעל לעשור מאז תחילת האלף החדש ועדיין, ברוב כיתות הלימוד השיעור עובר במבנה פרונטאלי, בשיטת “פינג פונג”, עיקריה של שיטה זו הינם העברת ידע מהמורה לתלמיד ומערכת דיאלוגית חצי אקטיבית, בה המורה שואל את השאלות והתלמיד נדרש לענות עליהן.

הבעיה ממשיכה ונגררת למתחם החשיבה של התלמיד בביתו בעת הכנת שיעורי הבית בו המערכת הדיאלוגית הינה מול ספר הלימוד או המחברת. אני מעוניין להציע מודל נוסף, “המודל הסוקרטי“. מודל שבו התלמידים מנהלים דיאלוג סוקרטי.

אני מודע לכך שחלקכם בוודאי מגחכים מעט וחושבים שאני מזלזל באנטיליגנציה שלכם. נהפוך הוא, הפוסט הנ”ל לא עוסק בעיקרי ה”דיאלוג הסוקרטי” אלא בדרכי היישום של מודל זה בעולם ה-web 2.0.

גוגל שיחררו לפני מספר חודשים עדכונים לפלטפורמת גוגל מסמכים, חלק מעדכונים אלו נגעו לכתיבת מסמכים משותפת. מערכת שיתוף המסמכים מאפשרת כעת לא רק לכתוב מסמך משותף באופן נפרד או באופן סימולטני, אלא לנהל דיון הנוגע לסוגיות שונות במסמך במערכת אשר מולבשת על המסמך הנוכחי. בעזרת מערכת זו ניתן לנהל דיון שלם הנוגע לכתוב במסמך.

במקרה שאותו בחרתי להציג, החלטתי בתור עבודת סוף שנה לתלמידי כיתה ח’ בתוכנית בהומניסטיקה בחטיבת הביניים הרטוב. לאפשר לתלמידים לנהל דיאלוג סוקרטי. לתלמידים ניתנה שאלה פוריה, במקרה זה, “האם האדם חופשי?”.

כל זוג תלמידים/ות החליטו על הנישה שהם בוחרים בתחום חופש האדם, ביצעו מחקר מקדים וכתבו במשך חודש את הדיאלוג שלהם. כאן התחילו להתעורר הקשיים, וצוות המורים נדרש לענות על מספר שאלות טכניות מהותיות:

  1. כיצד ניתן לייצר כתיבה משותפת כאשר התלמידים גרים במקומות שונים?
  2. כיצד ניתן לייעל את תהליך העבודה, כך שהתלמידים יקבלו מענה לשאלותיהם ולבעיות בהן הם ייתקלו במהלך העבודה?
  3. האם ישנו אופן שבו המורים יוכלו “לראות” את תהליך החשיבה?
  4. מהי מערכת ההערכה היעילה ביותר לעבודה מסוג זה?

המערכת של גוגל מסמכים בעזרת מעט חשיבה טכנית-פדגוגית, הביאה למענה על שאלות אלו. בראש ובראשונה התלמידים נרשמו לשירות “גוגל מסמכים“, השירות ניתן בחינם. אחד מהמורים, במקרה זה אני, יצרתי ספריה בתוך גוגל מסמכים ופתחתי לכל זוג תלמידים מסמך (בו היו שותפים זוג התלמידים והמורים).

דוגמא לספריית מסמכים (אוסף) של עבודות התלמידים המשותפת עם המורים

 

התלמידים קיבלו הנחיות הן בכיתה והן באמצעות מסמך משותף לכלל התלמידים כיצד לבצע את הדיאלוג ביניהם. המשמעות של הדבר הייתה שכלל העבודה הנראית לעין הייתה דיאלוג בין זוג תלמידים הנפרס על פני מספר מצומצם של עמודים. אך האמת הפדגוגית מסתתרת מתחת למכסה המנוע של הפלטפורמה.

כיצד הדבר התרחש…

התלמידים כתבו את הדיאלוג שלהם, וכאשר הם לחצו על הכפתור “דיונים” שנמצא בחלק העליון של המסמך שלהם, נפתח להם חלון נוסף אשר “יושב” על גבי המסמך המקורי, בתוך חלון זה ישנה מערכת דיונים בה התלמידים השאירו שאלות, תהיות, רצונות, מקורות מידע ועוד. הם שאלו דרך המערכת את בני זוגם שאלות, דיווחו על התקדמות העבודה ושאלו את מוריהם שאלות ובקשו בקשות לסקירה של השינויים שהם ביצעו במסמך בעקבות הערות שאנחנו השארנו להם במערכת.

כפתור הדיונים הממוקם בחלקו העליון של כל מסמך

מסך הדיונים מאפשר לתלמידים לשאול שאלות, כאשר כל אחד מהשותפים במסמך מקבל התראה במייל על כל תוספת למערכת הדיונים. באופן זה המערכת לא העמיסה עלינו בתור מורים מחד גיסא (הרי לא כל שינוי במסמך נשלח במייל אלא, כפי שציינתי, רק שינוי במערכת הדיונים) ואיפשרה לנו לתת מענה מהיר לכל בעיה או שאלה שהתעוררו מאידך גיסא.

דוגמא למערכת ה"דיונים" כאשר מאחוריה ניתן להבחין בדיאלוג המקורי

למרות שעד עכשיו המערכת פתרה את רוב הבעיות עדיין נותרו מספר סוגיות לא פתורות. הראשונה נגעה ל”סגירת” ההערות, בכדי שנדע שהעניין טופל על הצד הטוב ביותר, לשם כך הוסיפו בגוגל את האפשרות בכל תת-דיון לסיים את הסוגייה, באמצעות לחיצה על כיתוב ה”סיים”, כאשר לאחר מספר שניות מופיע סימון של אישור בצבע ירוק בראש תת-הדיון. כלומר, תלמיד ששאל שאלה את חברו או את אחד מהמורים וקיבל מענה, יכול כעת לסמן את הסוגיה כפתורה, הדבר יעיל במיוחד בדיונים על נושאים מופשטים בהם לא ניתן לדעת האם יש המשך לדיון.

בעיה נוספת הייתה היכולת לקיים דיון על חצאי משפטים או מילים מסוימות בטקסט מבלי ליצור “בלאגן” וויזואלי במסמך עצמו. לשם כך השתמשנו באופציה הטכנית המאפשרת להוסיף הערה ולנהל דיון על אותה הערה.

לפניכם הערה שהוספתי לשם ההדגמה, שימו לב לכפתור ה"סיים" שבעת לחיצה עליו ההערה תעלם מעל גבי המסמך ותישאר רק במסך הדיונים

כעת נותרה לנו רק סוגיה אחת הנוגעת לדרך שבה יש להעריך עבודה מסוג זה, בה ערכה של העבודה אינו נמדד רק בגוף העבודה עצמו, אלא גם בדיונים המתנהלים מתחת למכסה המנוע, על הפתרון שהגענו אליו אני ארחיב בפוסט נוסף בעתיד הקרוב.

עם זאת, סוגיה אחת פתרנו באופן מושלם, סוגיית האיחורים בהגשת עבודות. לא היה אפילו איחור בדקה אחת. מכיוון שלמורים יש גישת מנהל למסמך, יש ביכולתם לנעול את המסמך לשינויים נוספים, בשיטה זו כל המסמכים ננעלו באותו יום ובאותה שעה, מרגע זה ואילך שום תירוץ לא היה יכול להתקבל, במיוחד לאור העובדה שהעבודות אינן מודפסות או נכתבות בכתב יד, אלא נמצאות אך ורק במרחב הרשתי 😉 .

בשנת הלימודים הנוכחית ישנה כוונה להטמיע את עבודות התלמידים באתר וכך גם הם, הוריהם, מוריהם ותלמידים נוספים יוכלו להנות מהחקר והדיאלוגים שהתלמידים ביצעו.

יש לציין שהתלמידים נהנו מאוד משיטת העבודה ומבחינתם השיטה אפשרה להם לעבוד הן במרחב הבית ספרי והן במרחב הביתי ביעילות זהה וללא הפרעות טכניות כאשר המרכז הינו תהליך החשיבה והשימוש בפלטפורמה רק הקלה עליהם את המיקוד במה שחשוב באמת, הידע, חשיבה, ההבנה וההפנמה.

דביר קפלן

מורה, מחנך ומאמין אמיתי ביכולת של טכנולוגיה להעשיר את עולם החינוך והפדגוגיה במאה ה-21.
וכמובן, מחפש אנשים שיהיו שותפים לחזון.

Fatal error: Uncaught Exception: 12: REST API is deprecated for versions v2.1 and higher (12) thrown in /home/dvirka5/public_html/dvirkaplan.com/wp-content/plugins/seo-facebook-comments/facebook/base_facebook.php on line 1273