ניתוח מקור היסטורי

בתור מורה, הגישה כלפי מקורות היסטוריים מהווה נדבך בעייתי. מחד גיסא, המקורות משרתים את ההבנה של התלמידים ומחזקים את רמת העניין שהם מפגינים בשיעורים. מאידך גיסא, הניתוח של המקורות ההיסטוריים הינו בעייתי מכיוון שהוא מכיל פרשנות רבה של התלמידים ולא תמיד התלמיד מצליח להפריד בין עובדה למסקנה.

ידוע לי שהבעיות בניתוח מקור היסטורי בכיתה הינן לרוב יותר פשוטות מזו שהצגתי. מחסור בזמן, מהווה אחת מבעיות אלו, המונעות  מלבצע ניתוח אמיתי של המקור, דבר היכול לקחת כ- 1-2 שעות לימוד. כאשר ניתנות לך 6 שעות בסה”כ להציג את התפתחות המפלגה הנאצית, היחס כלפי היהודים ועוד… ניתוח מקור היסטורי מדוקדק ממש לא עולה לראש מעייניך.

בתוכניות הלימוד הקיימות ניתוח המקורות ההיסטוריים לוקה בחסר

אבל עדיין, במקרה וכן בחרת להתייחס לחלק המעניין של ההיסטוריה, קרי, החקר ההיסטורי. גם אז יעמוד בפניך מכשול נוסף, כיצד מבצעים ניתוח מקור היסטורי. אם נתייחס להוראות המופיעות בתוכניות הלימודים הקיימות, אנו נבחין שהניתוח הינו לוקה בחסר, הוא מערבב בין הפרשנות לבין העובדות באופן תדיר.

אחת מצורות הניתוח הפשטניות ביותר הינה הניתוח באמצעות “חמשת הממ”ים”, בניתוח זה התלמיד נדרש לנתח את המקור באמצעות חמש שאלות (מי יצר? מתי יצר? ועוד…). שיטה זו פשוטה, נקייה, ויעילה בהשגת המטרה, זאת אם המטרה היא ל”עבור הלאה”, לא להגיע לחקר האמת ההיסטורית ובקיצור, לסמן V על המיומנות של ניתוח מקור היסטורי ותו לא.

לפניכם דוגמא אחת מיני  רבות לניתוח מקור היסטורי, כפי שהוא מתבצע כיום בתוכניות הלימודים:

ניתן להוריד את הקובץ ישירות מקישור זה.

הניתוח הפשטני של המקורות ההיסטוריים, מונע מהתלמידים את ההפרדה בין האובייקטיבי לסובייקטיבי. התלמיד אינו מצליח להבין עפ”י הכללים הקיימים, היכן מתחילה ונגמרת הפרשנות. לדוגמא, השאלה, “אל מי מיועד המקור?” מופיע תחת הכרה ראשונית של המקור, אך הדבר נתון לפרשנות . כפי שניתן לומר שהמידע שדובר צה”ל מעביר לעיתונות מיועד אך ורק לקהל הישראלי ולא למקורות חיצוניים.

דוגמא יפה לעירוב שנוצר בין עובדה לפרשנות ניתן למצוא במאמר המשובח מבית מדרשו של אלי אשד במגזין הרשת יקום תרבות העוסק בפרשנות שנתן יגאל ידין לממצאים שגילה באיזור ים המלח ואותם קשר לבר-כוכבא. ניתוח זה יכול היה בקלות לנבוע מצורת הניתוח הקיימת של המקורות ההיסטוריים כפי שהיא מופיעה בתוכנית הלימודים הבית-ספרית כיום.

הניתוח הקיים מוצף בבעיות המקשות על ההפרדה ההכרחית, הן לניתוח ההיסטורי גרידא והן למיומנות הכרחית לתלמידים כבני-אדם וכאזרחים תבוניים, זאת בכדי שיהיו מסוגלים בעתיד להפריד את המוץ מן התבן בעולם המלא פרשנויות המסוות עצמן כעובדות.

אני מציע אם כן דרך מעט שונה לניתוח מקורות היסטוריים. הדרך מתייחסת למקורות ההיסטוריים במעט יותר ביקורתיות, תוך שימת לב לנושא ההפרדה בין העובדה לבין הפרשנות. קרי, בין הפשט לבין הדרש.

להלן ההסבר כפי שהוא מובא בדף המיומנות בנוסח הראשוני שלו:

את הניתוח של המקור ההיסטוריה אנו חלקים לשלוש רמות (בסיס, תוכן ומסגרת). בתוך כל רמה אנו שואלים את עצמנו מספר שאלות ועליהן אנו עונים בשני אופנים: פשט ודרש. בשני האופנים אנו נותנים תשובה לאותה שאלה, ברמת הפשט ללא פרשנות אישית. וברמת הדרש באמצעות פרשנות אישית הנובעת מידע מוקדם, ממקורות נוספים ו/או מתהליך של הסקת מסקנות והבנה.

כפי שאני רואה את הניתוח של המקור ההיסטורי. ההפרדה בין הפשט לבין הדרש הינה הכרחית בעולמנו המלא סתירות עובדתיות וחצאי אמיתות. אני מצרף גם את דף המקור בכדי שניתן יהיה להוסיף תגובות, הערות והארות הנוגעות לניתוח החדש שאני מציע.

ניתן להוריד את הקובץ ישירות בלחיצה על קישור זה.

כפי שאתם וודאי שמים לב, לא מדובר בהמצאת הגלגל, אלא יותר ביצירת מערכת הינע מעט שונה לגלגל הקיים. כמו-כן השיטה שהבאתי אינה נטולה טעויות והיא בוודאי אינה פשטנית, אך היא לוודאי משיגה את מטרת הניתוח ההיסטורי, באם המטרה היא אכן מציאת “האמת ההיסטורית”.

בהזדמנות זו אני מעוניין להעלות תהייה הנוגעת למיומנויות היסטוריות, והאם לא ראוי שיהיה בנמצא מאגר מיומנויות וויקפדי, אשר יאפשר לנהל שיח רציני ומעמיק בנוגע לעיצוב דרכי ההוראה של מיומנויות אלו.

דביר קפלן

מורה, מחנך ומאמין אמיתי ביכולת של טכנולוגיה להעשיר את עולם החינוך והפדגוגיה במאה ה-21.
וכמובן, מחפש אנשים שיהיו שותפים לחזון.

Fatal error: Uncaught Exception: 12: REST API is deprecated for versions v2.1 and higher (12) thrown in /home/dvirka5/public_html/dvirkaplan.com/wp-content/plugins/seo-facebook-comments/facebook/base_facebook.php on line 1273