תגים דיגיטליים

תגים דיגיטליים – הטכנולוגיה בשירות ההערכה בבתי הספר

בשיחות הסיכום שביצעתי עם תלמידים לאורך השנה, נאמרו נקודות רבות לשיפור ולשימור, אבל אחת מהנקודות חזרה על עצמה יותר מהאחרות והיא נגעה לנושא ה”פירגון”, התלמידים לא הבינו מדוע במערכת המשו”ב (מערכת ניהול ההערכה עמה בית ספרנו עובד) מופיעות בעיקר הערות בעלות גוון שלילי וישנה פנקסנות בכל הנוגע להערות החיוביות, כל ניסיונותיי להסביר לתלמידים את הסיבות לכך עלו בתוהו ובסופו של יום הם הרגישו הערכה רבה יותר למורים אשר מסוגלים לתת להם את ה”פרגון” החיובי על בסיס יומי/שבועי, גם אם אין השלכה לפרגון זה על הציונים שלהם וגם אם הערכה זו נשארת במישור הווירטואלי, בתור הערה המופיעה בתור סימון חיובי במערכת המשו”ב. המסקנה הבלתי נמנעת הינה שהתלמידים חווים את ההערכה כרב ממדית ואינם מתמסרים באופן מוחלט למשתנים המשפיעים באופן אובייקטיבי על ציוניהם. כמו תלמיד בבית הספר היסודי, המחכה בכל יום לקבל את החיוך הצהוב ( “חייכני” כפי שאימי קוראת לו) שהמורה הדביקה על בריסטול המקובע בקיר הכיתה. כך גם תלמידי החטיבה והתיכון מצפים לאותה הערכה.

כולנו אוהבים הערכה. אנו נשענים עליה בכדי לקבל חיזוקים חיוביים מחד גיסא ובכדי לייעל תהליכי עבודה וחשיבה מאידך גיסא. הערכה הינה הבסיס לחלק גדול מהמעשים שאנו עושים בחיי היום יום. נכון, בבית הספר ההערכה מתבצעת במישורים נוספים מלבד מתן ציונים. מתקיימות שיחות אישיות עם תלמידים, ישנם ימי הורים ועוד כהנה וכהנה נקודות שיא של הערכה, אבל עדיין, ההערכה החיובית והאיכותנית (זו המתייחסת לרצף פעולות לימודיות חיוביות) אינה מתקיימת באופן מוסדר, לפחות לא בעולם החינוכי העל-יסודי אותו אני מכיר. כמובן, ישנם מורים שעדיין מדביקים חייכנים גם בכיתה יב’, אך הם מעטים, ולרוב הדבר מתבצע בקורלציה לציונים ואף בסמוך לציון במבחן/עבודה.

מה הפתרון?

לחזור ולשכלל את השיטה שהתלמידים מחכים בכיליון עיניים ליישומה, בין ביודעין או בין ללא ידיעה… שיטת ה”תגים”. השיטה שבה התלמידים מקבלים הערכה על רצף פעולות הבנתיות, חשיבתיות, יצירתיות, או על בסיס מבניות אחרת בה המערכת תחפוץ ליישם אותה. עם זאת, אינני מציע לייצר קאמבק לעולם הסמיילים אלא לאמץ את עולם “התגים הדיגיטליים” (Digital Badges). עולם שבו התלמידים יאספו לתוך “תיק גב דיגיטלי” תגי הישגים המעידים על איכות תהליך הלמידה שלהם ולאוו דווקא על ממד הציונים האובייקטיבי.

בסוף הרשומה תוכלו להביע את דעתכם בנושא זה, אבל בינתיים אני מבקש להסביר את דברי ביתר פירוט באמצעות ביאור נושא התגים הדיגיטליים, ההיסטוריה שלו והפריסה שלו בעולם ובארץ כיום. לשם הבהרה אני מוסיף סרטון קצר שיפזר חלק מהערפל הסובב את הנושא.

תגים… לא שמענו על זה כבר בצופים?

כן, תגים קיימים עוד מקדמת דנן, אנחנו שומעים על הענקת תגים מוסדרת בימי הביניים והתרחבות של מתן/קבלת תגים מאותה תקופה והלאה. רק לאחרונה קיימנו דיון משפחתי באפשרות לבצע את הטרק הצלייני המפורסם בן מספר השבועות, “קאמינו דה קומפוסטלה“, במסגרתו מוענקים “תגים” בצורה של חותמות ייחודיות למסיימי המסלול בכל יום. ה”תג” בצורת חותמת ייחודית, מוענק על הישג בו האדם ביצע פעולת הליכה ממושכת. זהו אותו תג המוענק לחניך הצופים שבנה מסנדות (קרשי עץ ארוכים) את המבנה המורכב ביותר, וזהו אותו תג המוענק לקצין בסיומו של קורס בן מספר חודשים בצורת סיכת קצונה. כולם תגים, כולם מייצגים פעולות/יכולות מסויימות של האנשים שקיבלו אותם, בין אם תהליך הקבלה היה תלוי ברצף כרונולוגי המשלב בתוכו פעולות, כדוגמת סיכת לוחם, או באם תהליך הקבלה היה תלוי ביכולות אישיות הנוגעות בהתפתחות אישית, כדוגמת תג מתנדב מצטיין.

תגים עתיקי יומין בצורת חותמת הניתנת לעולי רגל צליינים בדרך סנטיאגו בסיום כל מקטע
תגים עתיקי יומין בצורת חותמת הניתנת לעולי רגל צליינים בדרך סנטיאגו בסיום כל מקטע

מדוע תגים ולא ציונים?

עולם התגים עוטף אותנו בכל מקום, הדבר ברור. בני האדם שואבים פעמים רבות את האמביציה שלהם ואת והדחף שלהם להתפתח מן העולם החיצוני, אנו מצפים לאישור והכרה של העולם שבחוץ בייחודיות שלנו וביכולות האישיות שלנו, ואנו מאושרים, אפילו אם לרגע קט, כאשר מגיע אותו אישור מיוחל. במערכת החינוך הנוכחית האישור מגיע לרוב, כפי שכבר הוזכר, בצורה של ציונים, אך זוהי אינה גזירת גורל, זוהי הבחירה שלנו כמערכת וכאנשי חינוך, זאת למרות שכיום ישנן אלטרנטיבות רבות, וביניהן שיטת “התגים הדיגיטליים”. הציונים הניתנים כיום במערכת החינוך, הופכים את המערכת לכזו המקדשת את עולם המדדים המספריים, לכזו המשקיעה את מירב המשאבים שלה בניתוב הלמידה למקומות בהם רמת הציונים תעלה, כאשר הרמה יכולה לעלות באם מתקיימת הלימה בשני מישורים. האחד נוגע למישור הבית ספרי, בו תהליך הלמידה מכוון את עצמו בהתאמה לתהליך ההערכה, כלומר, אם המבחנים מושתתים ברובם על “זכירת” מידע, כך גם תהליך הלמידה יתבסס בעיקר על תהליך “שינון” המידע ותהליך ההבנה יתקיים אך ורק כמטרה משנית. השני נוגע במישור ההערכה הארצי, בו מתקיימת הרדדה של תהליכי ההבנה הנדרשים מתלמידים, זאת בכדי שניתן יהיה להכריז במישור הפוליטי על “עליית הזכאות”, קרי על עלייה במדד מספרי, ללא קשר לרמת הבנה. כיום רובנו מבינים שהשיטה המודדת ציונים גרידא, אינה עובדת, והיא אף יוצרת אמצעי לחץ שלילי על מורים ותלמידים. 1)שר החינוך מדבר על המגמות השליליות שנוצרו בעקבות יישום מבחני המיצ”ב http://goo.gl/4TRNT1.

השתכנענו, ציונים זה רע, תגים זה טוב, אבל לחלק מדליות כל היום, זה לא רציני.

צודקים, זה באמת לא רציני, וזו לא הבעיה היחידה, מה יהיה הערך של המדליות אם כל אחד יוכל לחלק אותם כאוות נפשו? כיצד ניתן למנוע העברה של תגים? מדוע שתלמידים ישתפו בכלל פעולה עם דבר כל כך ארכאי כמו תגים? שאלות כאלו ואחרות עמדו בפני הקבוצה המובילה כיום בתחום יצירת “התגים הדיגיטליים” קבוצת עבודה מקרן מוזילה 2)קרן ללא כוונת רווח שפועלת לשיפור העולם הדיגיטלי בו אנו חיים, ניתן לקרוא עליה עוד כאן: http://goo.gl/ppNG55 ששמה לפניה מטרה שאפתנית לייצר “תיק גב” (Backpack, באנגלית זה נשמע טוב יותר) דיגיטלי, במסגרתו כל בנאדם יוכל לצבור תגים אשר יהיו זמינים לצפייה (באם יבחר בכך) על ידי כל אדם אחר ואשר לא ניתן יהיה לזייף אותם, כאשר המידע המלא על התג (מעניק התג, המוענק, הסיבות להענקה ועוד) מוצמד לתג עצמו. אני אנסה לבאר מעט את הנושא באמצעות תרשים ולאחריו הסבר קצר 3)התרשים תורגם לעברית על ידי, ניתן לראות את הגרסא המקורית בקישור הבא https://wiki.mozilla.org/File:Open_Badges_napkin_sketch.png.

תגים דיגיטליים
תרשים המציג את מערכת open badges. ניתן להגדיל באמצעות הקלקה על התמונה.

תג דיגיטלי הוא אם כן קובץ של תמונה הקרוי “תג” לרוב קובץ התמונה יהיה קשור באופן ישיר לנושא, לדוגמא, אם תלמיד הוכיח בכיתה שהוא שולט בנושא השברים באמצעות השלמת שלבים שונים לאורך תהליך הלמידה, הוא יקבל בסוף “תג”, כלומר תמונה המציגה את ההישג שלו, לשם הדגמה אני יצרתי תג דיגיטלי של מורה מתוקשב, והענקתי אותו לעצמי (רק לשם הדגמה כמובן), ניתן לראות כאן את התג:

תג דיגיטלי לדוגמא
תמונת התג הדיגיטלי שיצרתי והענקתי לעצמי, מגיע לי, לא 😉

בראשית יצרתי את התג בתוכנה גרפית. כיום ישנם מספר אתרים המאפשרים לייצר “תגים” 4)שני אתרים לדוגמא הפועלים בשיתוף עם קרן מוזילה ניתן למצוא בקישורים הבאים: http://badg.us/en-US , http://badgeos.org בקלות יחסית, כמו כן ישנם כבר מאגרי תגים המוכנים לשימוש. לאחר יצירת התמונה של התג, “הלבשתי” עליו חתימה דיגיטלית, מסך האימות של התג נראה כך:

אימות התג הדיגיטלי

“החתימה הדיגיטלית” של התג מורכבת ממאפיינים שונים של התג, ביניהם: למי התג הוענק, הגוף שהעניק אותו, שם התג, התיאור שלו, קישור לקריטריונים הנדרשים להשגת התג, וקישור לעמוד ההנפקה. חתימה זו לא ניתנת לזיוף.

במקרה שלנו בחרתי להעניק את התג למי שאני מעוניין, אך הייתי באותה מידה יכול להגדיר בתור קריטריון לתג “מורה מתוקשב” את פרסומם של 20 רשומות בלוג בנושא שילוב טכנולוגיה בחינוך, או באופן יותר קהילתי, כך שהקהילה עצמה תיתן את התג. לדוגמא, לאחר מתן עזרה לשאלות של תלמידים בפורום בית ספרי או ארצי.

כל התגים נאספים לתיק דיגיטלי, ייחודי לכל תלמיד, בו ניתן למיין את התגים השונים לפי אוספים ולהפוך את האוספים השונים לפרטיים או ציבוריים, ולשתף את התגים הציבוריים בכל מדיה דיגיטלית שבה יבחר לעשות זאת. לדוגמא, בקורות חיים דיגיטליים או ב”תעודת בגרות דיגיטלית” שתועבר לצבא ולאוניברסיטה, בהתאם לרצונותיו.

תיק הגב הדיגיטלי

התגים יכולים להיות מוענקים ע”י מוסדות רשמיים כדוגמת משרד החינוך ואוניברסיטאות וע”י בתי הספר עצמם. התגים יכולים להיות מוענקים גם ע”י קהילת הלומדים עצמה, האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות והיתרונות הם עצומים.

תדמיינו לרגע מערכת שבה, אדם בוחר את התגים שאותם הוא מעוניין להשיג, לדוגמא, תלמיד מעוניין להגיע בסוף לימודיו לפרויקט בו הוא יבנה רובוט עם בינה מלאכותית. במקרה זה, התלמיד קובע את המטרה ואת התשוקה האמיתית שלו, והמערכת פורשת לפניו את התגים שעליו להשיג בכל אחת מהתחנות בדרך, לדוגמא, תג “הבנה מעמיקה בבינה מלאכותית”, או תלמיד תאטרון המעוניין לבצע מחזה של חנוך לוין ולוקח קורס העשרה מקוון ב”פני החברה הישראלית במחצית השניה של המאה ה-20 ” ומקבל בסיום הקורס תג המוכיח את רמת ההבנה שלו בנושא. התיק הדיגיטלי שלו מאפשר למורה להבין שאכן מדובר בתלמיד המעוניין להשקיע בנושא ושההנחייה והעבודה המשותפת תישא פירות.

תגים בעולם של הערכה מורכבת

תגים לא חייבים להישמר בעולם ההערכה המקצועית, הם יכולים להגיע גם למישורים אחרים המאפשרים התאמה למדדים הערכיים אשר קיימים כיום במשרד החינוך, לדוגמא, ניתן יהיה לתת תג לתלמידים על עזרה לתלמידים “חלשים” בלימודים, ניתן יהיה לתת תג “יזם חברתי” או “מנהיג ערכי” על פעילויות ארוכות טווח בהם השקיעו התלמידים את מירב זמנם וכוחם. בראייה מפוכחת אני מבין שאנו זקוקים לגורמי הערכה ומדידה, אך מדוע שאלו יהיו חד גונים כדוגמת ציונים, מדוע שהם לא יהיו רב גונים, כאלו המציגים ומכילים את רוחב היריעה האמיתי של פעילויות התלמיד.

גם בעולם פדגוגי בו ההערכה מבוססת ברובה על ציונים, ישנם כלים רבים נוספים להערכה, אשר רמת היעילות שלהם גבוהה יותר מהערכה פורמלית כדוגמת יישום ההערכה באמצעות תגים דיגיטליים. זוהי אינה הדרך היחידה, אך נראה שהעולם אכן צועד בדרך זו המשלבת בין החינוך לבין הפיתוחים הטכנולוגיים המאפשרים לאותו חזון של הערכה דיגיטלית להתגשם 5)הכרוניכל לחינוך הגבוה פרסם מאמר מעניין ומקיף בנושא ההתפתחויות השונות בתחום התגים, אמנם המאמר פורסם אשתקד אבל הוא עדיין מספק סקירה די מקיפה של ההתפחויות השונות בתחום.

בנוגע לצד של התלמידים בנושא התגים הדיגיטליים, אתם יכולים לצפות בסרטון שפירסמה קרן מוזילה בנושא בשיתוף עם ארגון HASTAC 6)ארגון HASTAC הוא גוף המאגד אלפי גופים ואנשי חינוך שחברו במטרה לשכלל את דרכי הלמידה וההערכה ועוסקים בין השאר בנושא פיתוח מערכות תגים דיגיטליות עם קרן מוזילה, ניתן לקרוא עליהם עוד בקישור הבא http://en.wikipedia.org/wiki/HASTAC:

העולם מחלק תגים ואנחנו שותקים

תגים דיגיטליים זו אינה המצאה של מדינת ישראל ואנחנו נמצאים הרחק מאחור בתחום זה. לפנינו נמצאים כמה מהגופים החינוכיים הגדולים בעולם המפעילים תוכניות של מתן תגים. ביניהם ניתן למנות את נאס”א 7)ניתן לקרוא עוד על התגים הדיגטיליים של NASA בקישור הבא http://www.nasa.gov/offices/education/programs/national/dln/special/DigitalBadges.html, אקדמיית קאן 8)ניתן לראות את התגים השונים שמעניק האתר ללומדים בקישור הבא https://www.khanacademy.org/badges, ומערכות קורסים מקוונים המוניים (MOOC), כדוגמת Coursera, אשר מעבירה קורסים חינמיים למיליוני אנשים מ-190 מדינות בעולם ממיטב המרצים והאוניברסיטאות בעולם ומאפשרת לכל לומד לקבל קרדיט אקדמי מוכר באמצעות מערכת תגים דיגיטליים ייחודית. כך שגם תלמיד בכיתה י’ יכול ללמוד תכנות מחשבים או קורס בגיאוגרפיה עירונית ממיטב המרצים בעולם, בחינם, מביתו, ולקבל על כך קרדיט ולשמור עליו לתקופה שבה ירצה להציג אותו, בהתאם למסלול חייו. מי שהובילה את רעיון מתן התגים הדיגטליים ב-Coursera היא דפנה קולר הישראלית המנהלת את המערכת המדהימה הזו, עוד על חזונה ועל התגים הדיגיטליים (לקראת סוף ההרצאה), תוכלו לגלות בסרטון הבא:

כמובן שההתפתחויות בתחום לא נפסקות כאן וכיום ישנה מגמה עולמית מצד גופים שונים ביניהן יוזמות של אוניברסיטאות, גופי ממשל וגופים פרטיים לפתח את תחום התגים הדיגיטליים. אנחנו נראה בעתיד התפתחות מסיבית של התחום וכבר היום אנחנו יכולים לראות הטמעה של מערכות תגים דיגיטליות במערכות למידה כדוגמת Moodle ו-Blackbaord, כאשר המערכת של מוודל מאפשרת (מאז גירסא 2.5) הנפקת תגים (במערכת, התגים נקראים “הישגים”) ע”י המורים וצוות ביה”ס והענקת התגים וחיבורם “לתיק הגב הדיגיטלי” של קרן מוזילה, כלומר חיבור לכפר הגלובלי ולהאחדה של מערכות התגים.

איפה ישראל בתחום התגים?

באופן מפתיע, בהתחשב באימוץ המהיר של טכנולוגיות בישראל, בתחום התגים הדיגיטליים אנחנו הרחק מאחור. אין כיום למיטב ידיעתי שום גוף חינוכי מוסדי גדול שאימץ לעצמו מדיניות הנוגעת להענקת תגים דיגיטליים ואנו כרגע רחוקים שנות אור מהכרה רשמית בין מוסדית בהכרה בקורסים או הישגים שהתקבלו במרחב הסיברנטי בעולם האקדמי הישראלי.

לקריאה נוספת הנוגעת למנגנון ה”תגים הפתוחים” המצוי במערכת Moodle ומאפשר לכל מורה ובית ספר להנפיק תגים ניתן לקרוא בקישור הבא.

ולמי שמעוניין לקבל הדרכה בתחום ופחות מסמכים טכניים, ניתן לקרוא על כך באוסף הקישורים והכתבות של נדב קבלרצ’יק הנוגעים בנושא הנפקת התגים הדיגיטליים וב”מישחוק קורסים”.

בתחום הבית ספרי אין כיום מדיניות מוסדרת של משרד החינוך ולא נראה שיש איזה מסמך או הצהרת כוונות עתידית בתחום, זאת למרות שמערכת משו”ב הנפוצה בחלק מבתי הספר מאפשרת שימוש במערכת Moodle המאפשרת הענקת תגים לכל תלמיד ולמרות שיש גוף ייעודי מקצועי, “מנהל מדע וטכנולוגיה”, שמטרתו להכין את מערכת החינוך למאה ה-21, כולל את הצד הנוגע למערכות הערכה דיגיטליות. אולי עכשיו בעקבות הצפת הנושא יהיה מי שירים את הכפפה במשרד ויצעיד את ישראל בראש מחנה ההערכה הדיגיטלית.

בראיה עתידית מפוכחת אני מאמין שאם הגופים החינוכיים מוסדיים השונים במדינה יתאחדו ואף ישתפו פעולה עם ארגון האינטרנט הישראלי וקרן מוזילה, ניתן יהיה ליצור תוך חמש שנים סל תגים לכל אזרח במדינה, המערכות כבר קיימות, רק צריך להטמיע את המערכות המחברות (ה-api) ולייצר מסמכי תקינה שיאפשרו את הפעילות השוטפת והיעילה של המערכת.

תגים דיגיטליים – אוטופיה בעולם ההערכה והמדידה?

נושא התגים הדיגיטליים נמצא עדיין בחיתוליו וכנראה שישנם חסרונות רבים אבל בעולם שבו ישנם קולות רבים הנושבים לכיוון ביטול/צמצום בחינות הבגרות. לא ניתן להיות ציניים ולומר שהקולות הללו מבשרים רק על שינוי טכנוקרטי אלא יש לייחס אותם לרצון אמיתי לשינוי פדגוגי אמיץ.

מהו אותו שינוי מיוחל? הדבר עוד איננו ברור אך מובן לכולם שדרכי ההערכה הולכים להשתנות ושההערכה הולכת לשלב בתוכה משתנים טכנולוגיים, כפי שכבר קורה היום בחלק מבחינות הבגרות. האם יהיו אנשי חזון שיקחו את ההערכה הדיגיטלית לכיוון תחום ההבנה והחשיבה, על כך אנו צריכים לענות בכנות ואולי התשובה לכך היא שלילית. עם זאת, ישנם שינויים גלובליים ומקומיים שאולי יאפשרו את השינוי ללא הובלה של אנשי חזון.

היום הלמידה מתבצעת לאורך כל מהלך החיים של האדם, בייחוד בעולם בו תוחלת החיים גדלה מיום ליום וישנו מעבר של אנשים מקריירה אחת לשנייה בהתאם לרצונות ליבם.

התגים יאפשרו, במקרים אלו, מתן קרדיטציה בעולם משתנה. הכרה שתאפשר למעסיקים לברור את המוץ מן התבן. שינויים פרופסיונליים נוספים הן בתחום הרפורמות למורים (בעקבותן ישנה התרחבות של מערכת השתלמויות מקוונות) והן ברצון של תלמידים ללמוד ולהתפתח, גם ובייחוד בעולם שבו הקרדיטציה היא דיגיטלית ואוניברסלית, יכולים גם הם בתורם להביא ללחץ על הפוליטיקאים והטכנוקרטים לנוע בדרך לשינוי המיוחל.

כלומר, שיטת “כיבוי השריפות” היא תהיה זו שתוביל בסופו של דבר ליצירת מערכת תגים דיגיטליים. אבל לפני שנקדים חזון למועד, אתם מוזמנים להוסיף את התובונות שלכם בנושא זה ולהיות שותפים בשיח הנוגע לאחד מהתחומים המלהיבים בעולם ההערכה והלמידה.

 

לקריאה נוספת: – מדריך לנושא התגים מבית Edudemic. דיונים בנושא ציונים מול תגים ניתן למצוא בשני מקורות מעניינים: 1. ?What if badges replaced grades 2. Why badge work better than grades

http://docs.moodle.org/25/en/Badges

דביר קפלן

מורה, מחנך ומאמין אמיתי ביכולת של טכנולוגיה להעשיר את עולם החינוך והפדגוגיה במאה ה-21.
וכמובן, מחפש אנשים שיהיו שותפים לחזון.

הערות שוליים   [ + ]

1. שר החינוך מדבר על המגמות השליליות שנוצרו בעקבות יישום מבחני המיצ”ב http://goo.gl/4TRNT1.
2. קרן ללא כוונת רווח שפועלת לשיפור העולם הדיגיטלי בו אנו חיים, ניתן לקרוא עליה עוד כאן: http://goo.gl/ppNG55
3. התרשים תורגם לעברית על ידי, ניתן לראות את הגרסא המקורית בקישור הבא https://wiki.mozilla.org/File:Open_Badges_napkin_sketch.png
4. שני אתרים לדוגמא הפועלים בשיתוף עם קרן מוזילה ניתן למצוא בקישורים הבאים: http://badg.us/en-US , http://badgeos.org
5. הכרוניכל לחינוך הגבוה פרסם מאמר מעניין ומקיף בנושא ההתפתחויות השונות בתחום התגים, אמנם המאמר פורסם אשתקד אבל הוא עדיין מספק סקירה די מקיפה של ההתפחויות השונות בתחום
6. ארגון HASTAC הוא גוף המאגד אלפי גופים ואנשי חינוך שחברו במטרה לשכלל את דרכי הלמידה וההערכה ועוסקים בין השאר בנושא פיתוח מערכות תגים דיגיטליות עם קרן מוזילה, ניתן לקרוא עליהם עוד בקישור הבא http://en.wikipedia.org/wiki/HASTAC
7. ניתן לקרוא עוד על התגים הדיגטיליים של NASA בקישור הבא http://www.nasa.gov/offices/education/programs/national/dln/special/DigitalBadges.html
8. ניתן לראות את התגים השונים שמעניק האתר ללומדים בקישור הבא https://www.khanacademy.org/badges

Fatal error: Uncaught Exception: 12: REST API is deprecated for versions v2.1 and higher (12) thrown in /home/dvirka5/public_html/dvirkaplan.com/wp-content/plugins/seo-facebook-comments/facebook/base_facebook.php on line 1273